עולם המידע: הערכה, זכויות יוצרים, כללי ציטוט

Size: px

Start display at page:

Download "עולם המידע: הערכה, זכויות יוצרים, כללי ציטוט"

Damon Joshua Cox
5 years ago
Views:

1 עולם המידע: הערכה, זכויות יוצרים, כללי ציטוט ותוכנות ציטוט אנו נתקלים מידי יום במידע רב ומגוון בפורמטים שונים, מידע שאותו יש לסנן ולהעריך. מידע אמין הוא בסיס לכל מחקר, ולכן יש כללים מקובלים לשימוש בו ולציטוט מקורות. ביחידה זו נעסוק בכמה מרכיבים של עולם המידע המודפס וברשת האינטרנט ובכללי השימוש בו. המונח 'מידע' משמש כאן במשמעות המצומצמת שלו - רעיון הנוצר מעיבוד וניתוח של תוצאות או נתונים. היחידה דנה: במאמר המדעי 1. בהערכת אתרים 4. בזכויות יוצרים ופלגיאט 3. בכללי ציטוט ותוכנות ציטוט 2. המאמר המדעי מאמרים מדעיים מתארים מחקרים שנערכו בתחום מסוים ומתפרסמים בכל תחומי הדעת האקדמיים. אנחנו נתמקד כמובן במאמרים ממדעי הטבע. ישנם סוגים שונים של מאמרים: מאמר על ניסוי או תצפית שבו חוקר מדווח על ניסוי או תצפית שערך. 1. מאמר סקירה שבו כותב המאמר מסכם ממצאיהם של מאמרים מתחום מסוים. 4. מאמר תיאורטי שבו מחבר המאמר מנתח תוצאות של מחקרים שהתפרסמו ומציע תיאוריה 3. חדשה או דן בתיאוריה קיימת. לקהל קוראים רחב. מאמר מדעי פופולרי שמציג את התחום 2. פרסום מאמר בכתב עת מדעי מביא אותו לידיעת הקהילה המדעית. אך כדי להתפרסם בכתב עת כזה, המחקר צריך לעבור ביקורת עמיתים review).(peer בביקורת עמיתים בוחנים את המחקר חוקרים מאותו התחום ובודקים את מהימנותו, את תוצאותיו ואת המקוריות שלו. מאמר מדעי צריך להציג את המחקר ותוצאותיו בצורה ברורה ומדויקת ולפרט את השיטות והחומרים שבהם השתמשו. מאמר כזה מתייחס למחקרים שערכו חוקרים אחרים ולא מתעלם עמוד 1 מתוך 11

2 מסתירות המתגלות בתוצאות או מתוצאות שמפריכות את השערת המחקר. למאמר מדעי יש גם מבנה קבוע והגיוני שמשקף את מבנה המחקר. כשקוראים מאמר חשוב לשים לב למספר דברים - ראשית, מי כתב את המאמר - מה אנו יודעים על המחבר, האם הוא שייך לאוניברסיטה, מכון מחקר או מוסד אקדמי, האם הוא מחויב לפרדיגמה מדעית ספציפית ואילו מאמרים אחרים הוא פרסם. מהימנותו ומעמדו של המחבר הם שיקולים בהערכת איכות וחשיבות המאמר. שנית, חשוב לבדוק מתי נכתב המאמר. בדרך כלל עדיף לקרוא מאמרים חדשים שנותנים מידע עדכני ועכשווי. עם זאת ישנם ספרים ומאמרים קלאסיים שחשוב להכיר. כמו כן, חשוב לבדוק באיזה כתב עת מתפרסם המאמר? האם כתב העת הוא כתב עת מחקרי מוכר וידוע והאם המאמרים שמתפרסמים בו עוברים ביקורת עמיתים. לבסוף, חשוב לבדוק מי מממן את המחקר - האם הוא מכיל פרסומות גלויות או סמויות והאם למממן המחקר יש מניע שיכול להשפיע על תוצאותיו. חשוב לשים לב למניעים שיכולים להשפיע על הצגת תוצאות המחקר. אחד ממאפייניו של המאמר המדעי בתחום מדעי הטבע הוא המבנה שלו, שכולל: כותרת (title) - בתחילה יופיע שם המאמר בכותרת, בד"כ בכתב גדול ובאותיות מודגשות. השם משקף לרוב את תוכן המאמר. שם המחבר (author) - מתחת לכותרת מופיע שם המחבר או המחברים. תקציר (abstract) - התקציר הוא סיכום של המאמר ומופיע בתחילת המאמר. התקציר מאפשר לקורא להחליט אם המאמר נחוץ לו לצורך עבודתו. מילות מפתח words) (key - מילות המפתח כוללות את המושגים והמונחים המרכזיים במאמר. מילות המפתח מאפשרות לקורא לחפש מידע נוסף שקשור לאותו נושא. הקדמה/מבוא (introduction) - בחלק זה מוצג נושא המחקר בפירוט. במבוא נמצא הסבר על מטרת המחקר ואת הצגת הבעיה שעליה בא המחקר לענות. לאחר מכן מועלות שאלות המחקר, מטרות המחקר והשערות המחקר. בחלק זה גם יוזכרו מחקרים אחרים באותו נושא, כדי להביא סימוכין, ליצור דיון או לחלוק על השקפת מחברים אחרים באותו נושא. הדיון במחקרים קודמים נותן תמונה רחבה ופרספקטיבה כוללת על תחום המחקר. עמוד 4 מתוך 11

3 מתודולוגיה: חומרים, שיטות ומערך המחקר materials) (methods and - מתודולוגיה היא שיטת העבודה שהנחתה את המחקר, וכוללת את העקרונות, וההנחיות שלפיהן נערך המחקר. אם המאמר מתאר ניסוי, בחלק זה יוצג תיאור של הניסוי שנערך, החומרים שאותם בוחנים. מפורט גם בחלק זה המחקר, לעשות כן. תוצאות ודיון מהלך המחקר לפי הסדר. הצגה זו מאפשרת לכל מי שרוצה לחזור על discussion) (results and - בחלק זה מפורטות תוצאות המחקר. כאן מציגים את הממצאים ומסבירים אותם, משווים את התוצאות לשאלת המחקר ובודקים האם הן ענו על ההשערות שהועלו בהקדמה. בחלק זה דנים לעתים במחקר ובתוצאותיו ביחס למחקרים אחרים שהוזכרו בהקדמה. מסקנות - (conclusions) מסקנות המחקר מתבססות על תוצאותיו ומתייחסות להשערה שעליה התבסס המחקר. בחלק זה יופיע תובנות, המלצות ליישום המחקר בשטח, ציון חשיבותו ותרומתו של המחקר וכן הצעות למחקר נוספים. תודות ציון מקורות המימון של המחקר ותודות אישיות. (acknowledgment( ביבליוגרפיה (bibliography) - רשימת כל הספרים והמאמרים שאותם הזכיר החוקר במאמר לפי כללי רישום הביבליוגרפיה של כתב העת. שימו לב: לכל כתב עת יש כללים משלו למבנה מאמר וחשוב מאוד לוודא שהמאמר מתאים לכללים של כתב העת לפני ששולחים אותו לפרסום. את החלקים השונים אפשר לראות במאמר: Lebrun Jeremie D.; Trinsoutrot-Gattin Isabelle; Vinceslas-Akpa Marthe; et al. (2012). Assessing impacts of copper on soil enzyme activities in regard to their natural spatiotemporal variation under long-term different land uses. Soil Biology & Biochemistry. 49: עמוד 3 מתוך 11

4 עמוד 2 מתוך 11

5 עמוד 1 מתוך 11

אמות המידה המשמשות להערכת מחקר שמתפרסם בכתב עת משמשות בסיס גם להערכה של מידע שמתפרסם באתרי אינטרנט שונים. מתוך: פלד, ל' וברנהולץ, ח' )1991(. איך לקרוא מאמר מדעי?

6 אמות המידה המשמשות להערכת מחקר שמתפרסם בכתב עת משמשות בסיס גם להערכה של מידע שמתפרסם באתרי אינטרנט שונים. מתוך: פלד, ל' וברנהולץ, ח' )1991(. איך לקרוא מאמר מדעי?, המרכז הישראלי להוראת מדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים. פלק, ה', בריל, ג' וירדן ע' )4112(. הביולוגיה,.23-24,171 לשם מה וכיצד קוראים מאמרי מחקר? העלון למורי הערכת אתרים מנוע החיפוש Google מצהיר על גישה טריליונים של דפים ואין ספק שבכל יום נוספים מיליוני דפים לרשת האינטרנט. כיצד אפשר להעריך את המידע ולבדוק שהוא אמין ומהימן? Jim Kapoun מגדיר חמישה קריטריונים בסיסיים וכמה שאלות מנחות לבדיקת אמינות אתרים: קריטריונים שאלות מנחות לבחינת הקריטריונים דיוק מי כתב את האתר והאם אפשר ליצור איתו קשר? מהי מטרת האתר ולשם מה נוצר? האם למחבר יש את הכישורים המקצועיים הדרושים לכתיבת תוכן האתר? מהן דרכי התקשרות שהמחבר מאפשר: כתובת דוא"ל, טלפון או כתובת. האם המחבר הוא גם מנהל האתר?)Webmaster(.1 סמכות האם יש סימוכין שמעידים על כישורי.4 עמוד 6 מתוך 11

7 מי מפרסם את האתר והאם הוא גם מנהל האתר? מיהו בעל האתר? איזה ארגון/מוסד מפרסם את האתר? האם מפרסם האתר מציין את כישוריו? אובייקטיביות 3. מהן מטרות האתר? עד כמה התוכן מפורט? האם המחבר נותן ביטוי לדעותיו? עדכון 2. מתי הופק או פורסם האתר? מתי עודכן האתר? עד כמה הקישורים מעודכנים? כיסוי 1. האם הקישורים איכותיים ומשלימים את הכתוב? האם רוב האתר מורכב מתמונות או שיש איזון בין התמונות והטקסט? האם המידע מצוטט נכון? המחבר? באיזה שרת נמצא האתר? האם האתר הוא כיסוי לפרסומת? אם כן, התוכן עשוי להיות מוטה ולא אובייקטיבי. יש לבחון את האתר כפי שבוחנים פרסומת בטלוויזיה, ולשאול מדוע פורסם אתר זה ועבור מי פורסם? כמה קישורים אינם מובילים לתוכן?)dead links( האם הקישורים מתעדכנים באופן שוטף? האם התוכן באתר מיושן ולא עדכני? האם נדרשת התקנת תוכנה כדי לקרוא את התוכן? ואם כן, כמה מידע יחסר אם לא מתקינים את התוכנה? האם הגישה למידע כרוכה בתשלום? האם ישנה אפשרות לגרסת טקסט או טבלאות? האם יש המלצה לדפדפן מסוים לצפייה טובה יותר? לסיכום, אתר טוב ואיכותי הוא אתר: שמאפשר דרכי התקשרות עם המחבר או הארגון שיצרו את האתר. שמציג תעודות ואסמכתאות למומחיות המחבר או אתר שיש לו אחת מהסיומות הבאות:.net, gov, org, edu שמכיל מידע אמין עם מינימום של מידע פרסומי. שמתעדכן באופן תדיר וקישוריו מובילים לאתרים פעילים. שמכיל מידע נכון ללא תשלום או התקנת תוכנות. מתוך: Kapoun, J. (1998). Teaching undergrades web evaluation. College & Research News 59, N7. עמוד 7 מתוך 11

8 זכויות יוצרים ופלגיאט )גינוב( הכרת משאבי הספרייה קורס מקוון התקדמות המחקר מתבססת תמיד על מידע קיים. אבל צריך להקפיד על כללים וחוקים שקובעים כיצד מותר להשתמש במידע זה. אחד החוקים שמגן על זכויותיו של מחבר הוא חוק זכויות היוצרים החדש שנכנס לתוקף בשנת חוק זה מחליף את החוק הקודם שהיה כמעט בן 111 שנה. שימו לב: קטע זה נועד להסביר את המושגים בחוק באופן כללי ולא לתת ייעוץ משפטי. בכל מקרה של ספק יש לפנות לעו"ד המתמחה בתחום. החוק מגן על זכויותיו של היוצר ב- "יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוזיקלית, המקובעת בצורה כלשהי". החוק אוסר על שימוש ביצירה כזו, ללא אישור מבעל הזכויות, לתקופה של 71 שנה אחרי מות המחבר. חוק זכויות יוצרים לא חל על רעיון, תהליך ושיטת ביצוע, מושג מתמטי, עובדה או נתון או חדשות היום. החוק מגן על כל יצירה שהיא מתועדת ומקורית, גם אם הדבר לא מצוין ביצירה עצמה. יש לחוק סייגים שונים כאשר הידוע מכולם הוא שימוש הוגן use(,(fair לפיו מותר להשתמש ביצירה ללא קבלת רשות מהיוצר בתנאי: שהשימוש אינו מסחרי או למטרת רווח. שהשימוש תורם לערכים החשובים לחברה, לחינוך ולתרבות. שהשימוש הוא לצורך לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, תמצית או סקירה עיתונאית. איך כל זה משפיע עלינו? אם אנחנו מפרסמים קטע משמעותי של יצירה קיימת, חובה לציין את המקור ויש לבקש רשות מבעל הזכויות. לצד חוק זכויות היוצרים, ישנו נושא נוסף חשוב ומשמעותי, הפלגיאט )Plagiarism( או בעברית 'גינוב'. פלגיאט הוא מעשה של העתקת רעיון או יצירה או חלקים ממנה, ללא אזכור וציון בעל היצירה והצגתה כאילו מעתיק היצירה הוא בעל היצירה. פלגיאט הינו מעשה של גניבה ספרותית, מעשה הונאה ורמייה ובהקשר אקדמי זהו מעשה לא אתי שעשוי להביא להפסקת לימודים. עמוד 4 מתוך 11

9 ישנם שני הבדלים עיקריים בין פגיעה בזכויות יוצרים )עבירה פלילית( לבין פלגיאט )עבירה אתית(: חוק זכויות יוצרים מגן על צורת הביטוי של רעיון ולא על הרעיון עצמו, בעוד שבפלגיאט נעשה שימוש לא הגון ברעיון גם אם צורתו השתנתה. חוק זכויות יוצרים מגן על היצירה עד 71 שנה לאחר מות היוצר. פלגיאט אסור בלי קשר לגיל היצירה..1.4 עבירת הפלגיאט גורמת נזק למחבר היצירה, במיוחד כאשר מדובר בתמלוגים או הפסד כספי אחר. אך לא פחות מכך נגרם נזק משמעותי גם לקהל הקוראים כאשר מדובר בפרסום מחקר או עבודה אקדמאית. ציטוטים מדויקים מאפשרים לבדוק את אמינות המחקר ולאתר מידע נוסף באותו נושא או בנושאים משיקים. ציון מקורות הוא מעשה קולגיאלי, אתי וחיוני להתקדמות המחקר. מתוך: Snapper, J. W. (1999). On the Web, plagiarism matters more than copyright piracy. Ethics and Information Technology 1, ערן שר מביא כמה דוגמאות קונקרטיות לפלגיאט: הצגת יצירה או קטע של יצירה של יוצר, כיצירה או קטע של יצירה של אחר. שימוש או העתקה של קטעים, מילים, איורים, גרפים או תמונות של אחר ללא סימון מיוחד )לדוגמא גרשיים( או ללא ציון שם מקור. ציון לא מדויק של המקור. העתקת משפט תוך שינוי מילים ללא ציון המקור. מתוך: שר,ע. )4119(. איך להימנע מפלגיאט?)Plagiarism( על הגובה : עמוד 9 מתוך 11

10 כפי שראינו חיוני לציין מקורות הן מסיבות משפטיות והן מסיבות אתיות. וכזכור יש כללים שקובעים את צורת ההפניה. המשך היחידה עוסק בכללי הציטוט ובשיטות השונות. כללי ציטוט : אתרים, מאמרים וספרים איך מצטטים מקורות? אפשר לצטט ציטוט ישיר, כלומר להעתיק משפט או קטע קצר מפרסום קודם. אם הציטוט הוא קצר מקיפים אותו במירכאות ומציינים את מראה המקום לפי אחת השיטות שנראה בהמשך. אם זה קטע ארוך יותר אפשר להזיח את כל הפסקה ושוב לציין את המקור. בדרך כלל לא מצטטים ישירות את המקור אלא מארגנים מחדש את המידע במילים שלנו. חיוני, אם כן, לציין מראה מקום לכל מקור שממנו נטלנו מידע משמעותי. מראה מקום כזה כולל שני חלקים: הפניה מתוך הטקסט הכתוב של העבודה לרשימת המקורות בסופה. רשימת המקורות בסוף העבודה. הרישום הביבליוגרפי בסוף העבודה מכיל את כל המידע הדרוש לזיהוי חד-חד ערכי של המקור. הוא מאפשר לקוראים לזהות את סוג הפריט ולאתר את הפריט הספציפי בקלות..1.4 יש כמה כללים חשובים שמקלים על תהליך יצירת הביבליוגרפיה: יש לבחור בשיטת ציטוט אחת ולהיות עקביים. חשוב לרשום את כל הפרטים של המאמר או הספר בזמן שהוא נמצא בידיכם, גם פרטים שנראים לא רלוונטיים. קשה הרבה יותר להשלים את המידע הזה אחר כך. - לספר: מחברים, עורכים, מתרגם, כותר ותת כותר, מהדורה, סדרה, מקום הוצאה לאור, מו"ל, שנה, מספר עמודים )שם המאמר ומספרי העמודים שלו אם מצטטים מאמר מקובץ(. - לכתב עת: מחברים, כותר, שם כתב העת וקיצור מקובל, כרך, גיליון, שנה, עמודים. - לאתרי אינטרנט: URL לכתובת האתר, כותר האתר, מחבר או ארגון אחראי, תאריך יצירת האתר ותאריך כניסה. עמוד 11 מתוך 11

11 חשוב לברר אצל המנחה או בהוראות למחברים של כתב העת באיזו שיטה רצוי להשתמש. עד עכשיו דנו בכתיבת ביבליוגרפיה באופן כללי, כחלק מכתיבה מדעית בכל תחום. לכל תחום ידע יש מוסכמות משלו בנושא זה ומדריכים לסגנון מדעי ולכתיבת הפניות. שיטות ציטוט עיקריות במדעי הטבע שיטות הציטוט נחלקות לשתי משפחות: Name-Year Citation-Sequence לכל כתב עת או מו"ל יש שיטת ציטוט משלו ששייכת לאחת משתי המשפחות הללו. Name-Year בשיטה זו משתמשים בשמות המחברים ובשנת הפרסום כדי לזהות את הפרסום בהפניות בתוך הטקסט. הפניה מתוך הטקסט נראית כך: עמוד 11 מתוך 11

רשימה ביבליוגרפית בסוף המאמר נראית כך: הכרת משאבי הספרייה קורס מקוון הדוגמה לקוחה מתוך: St Onge, N. and Feldman AG. 2003.

Citation-Sequence בשיטה זו ממספרים את ההפניות לפי סדר הופעתן בטקסט, כל פריט מקבל מספר בפעם הראשונה שהוא מופיע ומספר זה מזהה

12 רשימה ביבליוגרפית בסוף המאמר נראית כך: הכרת משאבי הספרייה קורס מקוון הדוגמה לקוחה מתוך: St Onge, N. and Feldman AG Interjoint coordination in lower limbs during different movements in humans. Exp. Brain Res.148: Citation-Sequence בשיטה זו ממספרים את ההפניות לפי סדר הופעתן בטקסט, כל פריט מקבל מספר בפעם הראשונה שהוא מופיע ומספר זה מזהה את הפריט גם בהמשך. לשיטה זו יש תת שיטה Citation-Name שבה מסדרים וממספרים את ההפניות לפי שם משפחתו של המחבר. הפניה מתוך הטקסט נראית כך : עמוד 14 מתוך 11

רשימה ביבליוגרפית בסוף המאמר נראית כך : הכרת משאבי הספרייה קורס מקוון הדוגמה לקוחה מתוך: Gillon, P. Contactless processing of materials combining continuous and alternating magnetic fields. Eur. Phys.

13 רשימה ביבליוגרפית בסוף המאמר נראית כך : הכרת משאבי הספרייה קורס מקוון הדוגמה לקוחה מתוך: Gillon, P. Contactless processing of materials combining continuous and alternating magnetic fields. Eur. Phys. J. Appl. Phys.21:3-7 (2003) יש כמה כללים שמשותפים לשתי השיטות: הפניה מהטקסט: כדי למנוע אי-הבנות, ההפניה בתוך הטקסט צריכה להופיע מיד אחרי המילה, המשפט או הקטע אליו היא מתייחסת. רשימת הפניות בסוף העבודה - הביבליוגרפיה: בכותר: רק המילה הראשונה ושמות יתחילו באות גדולה. גם ראשי תיבות נכתבים באות גדולה. שמות מחברים: מקובל להשתמש בשם המשפחה ובאותיות הראשונות של השמות הפרטיים. מספר מחברים: אם יש עד עשרה מחברים רושמים את כל השמות )שם משפחה ואות ראשונה של שם פרטי(. מעשרה מחברים ומעלה, רושמים את עשרת הראשונים ומוסיפים את המילה - 'ואחרים' / al..and others / et מספרי עמודים של מאמר: הם מספרים כוללים מהעמוד הראשון לאחרון אבל לא חוזרים על ספרות קיימות, לדוגמה: , כתבי עת : שמות כתבי עת: אם השם הוא בן מילה אחת לא מקצרים אותו. שמות ארוכים יותר מקצרים לפי אחד הפורמטים המקובלים. עמוד 13 מתוך 11

14 לדוגמה: Nature לעומת Res.. Exp. Brain כל המילים המקוצרות מתחילות באות גדולה. מספר הכרך: נרשם תמיד בספרות ערביות )12 ולא.)LIV יש לציין מספר גיליון רק אם מספור העמודים בכל גיליון מתחיל מ - 1. לדוגמה, מספור כל הגיליונות של העיתון Scientific American מתחיל מ - 1, הן גיליון ינואר והן גיליון דצמבר ולכן חשוב לציין את מספר הגיליון. בעוד שבכתב עת כמו Science מספור הגיליון השני בכרך מתחיל מהמספר אחרי העמוד האחרון של הגיליון הראשון. אם בגיליון הקודם היו 111 עמודים, מספור עמודי הגיליון הנוכחי יתחיל ב - 111, ולכן אין צורך לציין את מספר הגיליון. מידע נוסף ודגמים לכתיבת הפניות לסוגים שונים של פריטים, נמצא כאן. תוכנות ליצירת וארגון ביביליוגרפיות כדי להקל על כתיבת רשימת המקורות, שהיא לעיתים רבות ארוכה מאד, פותחו תוכנות לניהול קבצי רשומות ביבליוגרפיות. לתוכנות אלה אפשר לייצא רשומות ממאגרי מידע או להקליד אותן. לאחר איסוף הרשומות, ניתן לארגן אותן בקבוצות, ולמיין אותן לפי מאפיינים שונים כגון: מחבר, שנת פרסום ועוד. תוכנת EndNote מסייעת בארגון מידע ביבליוגרפי ויוצרת רשימות ביבליוגרפיות לעבודות ומאמרים. התוכנה משווקת בשתי גרסאות :גרסה המותקנת על המחשב, ניתנת לרכישה דרך רשות המחשוב, וגרסה מקוונת זמינה ללא תשלום. EndNote Web מדריך לשימוש ב- EndNote Web תמצאו כאן. שימוש ב EndNote -דורש Web רישום: ליצירת שם משתמש וסיסמא. עמוד 12 מתוך 11

15 תוכנת Word מגרסת 4117 ומעלה מאפשרת יצירה אוטומטית של רשימת מקורות והפניות מתוך הטקסט לפי שיטות שונות. לסיכום, דנו בחמישה קריטריונים להערכת אתרים ובדרכים ליישם אותם על אתרי אינטרנט שונים. היקף המידע שמציף אותנו היום מחייב את כולנו למשנה זהירות בהקפדה על זכויות יוצרים ומנעות מגניבה ספרותית, ממקורות מידע אינטרנטיים ומודפסים. צעד ראשון בכיוון הזה הוא הקפדה על ציון מלא ומדויק של מקורות המידע שאנו מסתמכים עליהם, לפי הכללים המקובלים. מבחן יחידה 2 המבחן ליחידה זו נמצא במסך הכניסה של הקורס תחת "תרגול". עמוד 11 מתוך 11

רישום ביבליוגרפיה בעברית

כללי רישום ביבליוגרפיה בעברית נערך על פי הנחיות האגודה הפסיכולוגית האמריקאית Publication manual of the APA, ( APA edition, 2010.)6th ההתאמה לעברית היא על פי כללי הפרסום הנהוגים בכתב העת 'מגמות' של מכון